כְּתִיתָא

כְּתִיתָאch. sam( כָּתִית m. (b. h.; כָּתַת) pounded), 1) scab. Sabb.154b לכ׳ דגמלי (Rashi: לכתוּתי דגמלא); B. Mets.38b (quot. in Rashi to Sabb.76b a. v. הכתית) כתותא, v. כְּתִישָׁא. 2) pad.Pl. כְּתִיתִין, כְּתִיתֵי. Sabb.134b, v. נִקְרָא 2. Yoma 78b דאית ביה כ׳ when the wooden leg has pads. Ib. כ׳ משוי ליה מנא (omitted in Ms. M., v. Rabb. D. S. a. l. notes 20, 30, 50) do the pads make it a garment? Yeb.102b דאית ביה כ׳ when the felt-shoe has pads inside.